|
שבת, 03 אוקטובר 2009 |
|
העבודות בצורת כד ומייצגות דיוקן עצמי, גובהן נועד לחזק את תחושת האנושיות.
צורת הכד סגורה, כמעט גולמית, ומשמעותה ראשוניות וטרום התפתחות ובשלות. העבודות מתפתחות לכיוון של צורה פתוחה, אוורירית, צבעונית ובשלה יותר.
מאפיין חשוב בעבודות הוא ראשוניות, המתבטאת בעבודת החוליות המסורתית. החוליות מחוברות זו לזו באמצעות צביטות, החיבור בין החוליות הוא מינימלי, בצד אחד בלבד, בנגיעה אחת. טביעות האצבעות נשארות בחומר. בעבודות מתוכננים פתחים ו"תפשים" במקומות שונים, המשפיעים על חיבור החוליות ביניהן ועל פני שטח העבודה. הטלאים נקרעו ביד מתוך יריעה, וצורתם הנה אקראית (למעט בעבודה אחת). העבודות ברובן אינן מחופות בצבע ושומרות על אופיין החומרי הראשוני.
בעבודות יש אובססיה של חזרה מתמשכת על החוליה ועל הטלאי, המקרינה שלווה וסדר, ומבטיחה המשכיות.
החומר: אדמית בשלושה צבעים, שמוט גס.
 
|
|
Last Updated ( שני, 05 אוקטובר 2009 )
|
